אני לא אספנית של ספרים.אני אישה שנלחמת על האור שלה.לא מחזיקה מעצמי צדיקה, אבל כן מחזיקה מעצמי לוחמת.יש ימים שאני חזקה,יש ימים שאני עייפה,
יש ימים שאני מוארת,ויש ימים שאני לא יודעת איך קמים.היו תקופות שישבתי על הספה בסלון,אחרי שכל העולם שלי נשבר לי מול העיניים,ולא ידעתי איך מתפללים מהמקום הזה. הספרים בארסנל שלי, היו החברים שלי והשותפים שלי לרגעים קשים ומכוננים.זה מפתיע ולא מפתיע שאדם ששואף להיות מואר , נמצא רוב ימיו בחושך ונלחם על האור שלו בלי הפסקה.בעניינים האלה אמנם הכל מתנת חינם, אבל המתנה הזאת דורשת מאיתנו להיות בקשר. להמשיך בלי הרף לבקש על החסר ולהודות על הקיים.היום יש המון ספרי קודש, ברוך השם. אני אישית החלפתי במשך השנים עשרות סידורים וספרי תפילה.כשאת מוצאת ספר שאת מתחברת אליו, זאת באמת מציאה רצינית. מדהים כמה האנרגיה של הספר יכולה להשפיע על החשק להתפלל ולקרוא. מדהים כמה חיים יש בתוך הכריכות האלה.אני רואה בהם כלי נשק בלתי קונבנציונליים…כאלה שיכולים לשבור חומות, לכבוש יעדים, ולנצח מלחמות.משהו מוחשי להחזיק בו ולפנות אליו כשהלב מתבלבל.משהו שאפשר לפתוחכשהלב נסגר.לחזור אליו כשהדרך מתערפלת.כל הספרים בעמוד הזה, הם ספרים שחזרתי אליהם שוב ושוב. ספרים שהיו פתוחים על השולחן שלי כשהלב שלי רעד, וכשהייתי צריכה להחזיק אמונה בשיניים.בחרתי אותם בקפידה, ואני משתמשת בהם אישית. בכל אחד מהם יש אור מיוחד שאני מתפללת שיהיה בחיים של כל מי שאני אוהבתאני מוצאת אותם כלי נשק ראויים ללוחמות כמונו.לוחמות של אור בעולם של חושך.מזמינה אותך להצטייד…הם אמנם תופסים מקום על המדף, אבל זה לא חומר. זאת רוח עטופה בחומר. ממש כמונו…